החלטה בתיק בש"א 9037/07

1. לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 19.3.07 שניתן בהעדר התייצבות הנתבעים ומחמת אי הגשת תצהירי עדות ראשית.

2. המשיבים 1-4 (להלן: "התובעים"), הגישו תביעה נגד המבקשים ונגד המשיבים 5 -6 (האחרונים להלן: "הנתבעים הנוספים"), בקשר עם זכויות במקרקעין שרכשו מהמבקשים. הנתבעים האחרים הם בעלי זכויות השכנים למקרקעין נשוא התביעה. לעמדת התובעים יש ליתן פסק דין אשר בין היתר יצהיר על זכויותיהם במקרקעין יחייב את המבקשים להעביר להם את הזכויות במקרקעין ויחייב את הנתבעים הנוספים לסלק את ידם משטחי התובעים.

3. בקצירת האומר אציין כי עוד ביום 22.5.05 ניתנה החלטה של כב' הרשם גלדשטין בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית. ביום 18.7.05, קודם למועד אורכה שנתבקשה וניתנה. דא עקא, המבקשים כמו גם הנתבעים הנוספים לא הגישו תצהיריהם למרות הזמן הרב שחלף מאז המועד שנקבע כי עליהם להגיש את התצהירים ולמרות כל האורכות שנתנו בעניין, כאשר לא תמיד הקפידו המבקשים לבקש אורכות. התובעים הגישו מספר בקשות למתן פסק דין מחמת אי הגשת תצהירי עדות ראשית. לא ראיתי צורך לפרט את כל הבקשות בעניין כמו גם החלטות שניתנו ורק אציין כי בבש"א 19099/06 החליט כב' הרשם גלדשטין ביום 9.7.06 להמנע מלתת פסק דין תוך שהורה כי זו " הארכת מועד אחרונה" ובהחלטה נוספת מיום 10.9.06 הורה כי: "ניתנת בזאת ארכה אחרונה בהחלט...ארכה נוספת לא תנתן". בהחלטה מאוחרת בבש"א 22054/06 למתן פסק דין מחמת אי הגשת התצהירים הורה כב' הרשם גלדשטין כי היא תדון בק"מ ביום 19.3.07 .

אין זאת אלא כי בית המשפט גילה אורך רוח כלפי המבקשים והנתבע שכנגד.

דא עקא, המבקשים כמו גם הנתבעים הנוספים לא השכילו לנצל את חסד ההזדמנות שניתנו להם על ידי  בית המשפט ולא הגישו את התצהירים.

סמוך לפני הדיון שנקבע לקדם משפט ליום 19.3.07, הוגשה ע"י ב"כ המבקשים בקשת דחייה ומבלי שתצהירים הומצאו וזאת מחמת מחלת באת כוח המבקשים. מועד זה הינו כ- 18 חודשים לאחר המועד שבו היה על המבקשים כמו גם הנתבעים הנוספים להגיש תצהירים. ב"כ התובעים התנגד לבקשה ועמד על קיום הדיון. לא נעתרתי לבקשת הדחייה תוך שציינתי כי למרות מחלת ב"כ המבקשים אזי בנסיבות המקרה נוטה הכף באופן ברור לקיים הדיון.

למרות שהדיון לא נדחה, לא הייתה התייצבות של המבקשים ובאת כוחם. בנסיבות אלה, שב וחזר בא כוח התובעים על בקשותיו למתן פסק דין והפעם גם בהעדר התייצבות ולא רק מחמת אי הגשת התצהירים. בא כוח הנתבעים הנוספים, עו"ד קולקר נכנס לאולם בעת שהוכתב פסק הדין.

בית המשפט נתן פסק דין הנעתר לתובענה תוך ציון חלק של מחדלי המבקשים והנתבעים הנוספים, והכל כאמור בפסק הדין.

עתה, הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין. הנתבעים הנוספים לא הגישו בקשה לביטולו, כאשר בא כוחם ציין בתגובתו לפסיקתא שהגישו התובעים כי הוא מודע להגשתה אך אינו מצטרף לה. החלטתי מתייחסת איפוא רק לביטול פסק הדין בכל הנוגע למבקשים.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי בית המשפט יבטל פסק דין שניתן בהיעדר בהתקיים שני תנאים:

האחד, הסיבה למחדלו של מבקש הביטול. השני, סיכויי ההצלחה בתביעה באם יבוטל פסק הדין (ראה ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ , פ"ד מז (4) 133, 139; ע"א 146/85 ציון נ' אלבז , פ"ד מא (3) 746).

בבקשה שוטחת באת כוח המבקשים נסיבות שונות למחדלים בגין אי קיום החלטות בית המשפט שהביאו למתן פסק הדין שביטולו מבוקש, בכלל זה בעיות בריאות, שריפה במשרדה, היותה עורכת דין יחידה במשרד, דחיות על ידי התובעים ועוד. לא ראיתי בנמוקים אלה משום טעמים שהפסיקה מכירה דרך כלל כמצדיקים מחדלים נמשכים, לא כל שכן לאחר שמוגשות פעם אחר פעם בקשות למתן פסק דין תוך התעלמות גם מהן. איני מקל ראש במצב הרפואי לו מתייחסים המבקשים בבקשתם, ומאחל רפואה שלמה אך סבורני כי מן הראוי היה שהנתבעים היו מגיבים לבקשות של התובעים כמו גם עושים מאמצים להגיש תוך התקופה האמורה את התצהירים.

לאור האמור שומה היה עלי לדחות את הבקשה רק מחמת הטעם הראשון של סיבת מחדל המבקשים. עם זאת, החלטתי לפנים משורת הדין לבוא לקראת המבקשים ולאפשר להם את יומם בבית המשפט כפוף לתנאים שיפורטו. אבהיר כי החלטתי נסמכת בין היתר על ההלכה שקבעה כי גם אם קיים מחדל של בעל הדין, אזי הנטייה תהיה להסתפק בהטלת הוצאות אלא אם לא יהיה בהן כדי לפצות את הצד השני. עוד הבאתי בחשבון את המצב הרפואי של באת כוח המבקשים כעולה בין היתר מהנטען בבקשה ואסמכתאות בדבר לענין זה.

שקלתי גם את סיכויי ההגנה כאשר לפי ההלכה מבחן סיכויי ההגנה, אינו מחייב להוכיח כי בידי מבקש הביטול ראיות מוצקות ביותר להוכחת גרסתו ודי אם קיימים סיכויים סבירים שטענותיו תתקבלנה (ראה לעניין זה, ספרו של השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמוד 343) וכל זאת מבלי שאביע עמדה נחרצת לגוף טענות ההגנה.

ממכלול הטעמים האמורים באתי לידי מסקנה שיש להעתר לבקשה וזאת בכפוף לכך שהמבקשים יישאו בהוצאות התובעים בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ ללא קשר לתוצאות וכן יגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם וכל זאת יעשה לא יאוחר מיום 26.8.07.

באם יבוצע כל האמור במלואו ובמועדו, יבוטל פסק הדין בכל הנוגע למבקשים ובית המשפט ייקבע מועד לקדם משפט. לא יבוצע האמור,יישאר פסק הדין על כנו גם באשר למבקשים.

נתתי דעתי לטענות לסילוק התביעה על הסף בבקשה אך שעה שכב' הרשם גלדשטין הורה פעם אחר פעם על הגשת תצהירים והתובעים הגישו תצהירים ומבלי שהוגשה כל הסתייגות מטעם המבקשים כמו גם הנתבעים הנוספיים שיש לברר קודם את הטענות המקדמיות, איני רואה עצמי חופשי לבטל את החלטה האמורה, שכן איני יושב כערכאת ערעור על קודמי ולכן ההחלטה בדבר מתן תצהירי עדות ראשית עומדת בעינה; כמובן שאין בהגשת התצהירים כדי לאיין טענות מקדמיות של המבקשים ככל שאינן מהוות הרחבת חזית ואלה יידונו במידת הצורך בקדם המשפט.

פסק הדין בכל הנוגע לנתבעים הנוספים לא מבוטל ודי בכך שלא התבקשתי על ידי בא כוח הנתבעים הנוספים לעשות כן, ולא הוגשה כל בקשה בעניין על ידו. בנסיבות אלה תחתם הפסיקתא ביחס לנתבעים הנוספים אשר תהייה תואמת את החלטתי.

אין צו להוצאות.